חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – ההסבר הפשוט והמקיף

חדלות פירעון ושיקום כלכלי הנו תהליך מורכב שדרש תהליך ארוך של דיון, עריכה וחקיקה של החוק החדש. החוק, במתכונתו החדשה, נכנס לתוקף בשנת 2019. מטרת החוק החדש הנה לאפשר לאזרחים שנקלעו לחובות עקב פעילות עסקית שלא הצליחה, להיכנס לתהליך שיקום מבוקר, הכולל שני רבדים מרכזיים: תשלום חובות ושיקום המצב הכלכלי של החייב. חוק חדלות פירעון מביא עמו בשורה של ממש לכל הצדדים הקשורים במצבו של החייב.

אחת הבשורות החשובות של החוק החדש עוסקת בהגבלת ההליך לארבע שנים בלבד. בסוף ההליך, בהתאם לעמידת החייב בתנאי המחוקק, הוא יוכל לקבל את הפטר החובות המיוחל. במידה מסוימת ניתן לכנות את החוק החדש בשם – חוק שיקום כלכלי מכיוון שהוא ממקם במרכז את מצבו של החייב ולא את מינוף תהליכי הגבייה ממנו. החוק החדש חברתי והומני יותר ולפיכך, התנאים להגשת בקשה לחדלות פירעון מקלים יותר משהיו בעבר. 

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, הוא חוק מאוזן יותר מקודמו ומשלב בין חשיבות הנסיבות שהביאו את החייב למצבו (האם נקלע לחובות בתום לב או שמא, ביצע מעשי מרמה שהם כשלעצמם, מהווים עבירה על החוק), לבין, דאגה אמתית לתשלום החובות לנושים של החייב. החוק מנסה בדרכים אלה ואחרות, לקדם את תשלום החובות לנושים הרגילים של החייב (עסקים פרטיים וחברות שונות), על חשבון דאגה לתשלום החובות לתאגידים גדולים כגון הבנקים, שאינם נמצאים בסכנה כלשהי עקב החוב שנוצר. 

החוק הקודם, חייב כל אדם או עסק, להגיש בקשה לחדלות פירעון באמצעות בתי המשפט בלבד. עובדה זו ייצרה קשיים ביורוקרטיים לא מבוטלים ועיכובי זמן משמעותיים. החוק החדש, מאפשר לנהל את הליכי התהליך באמצעות הלשכה להוצאה לפועל, בצורה יעילה ומהירה יותר. נדגיש שמדובר בהגשת בקשה לחדלות פירעון של עסק פרטי יחידני ולא של חברות בערבון מוגבל, המחויבות עדין להגיש בקשה בבית המשפט בלבד.

עסק פרטי המנוהל על ידי אדם אחד, שסך החובות אליהם הגיע אינם עוברים את המאה חמישים אלף שקלים, יוכל לנהל את הליך חדלות הפירעון מול הלשכה להוצאה לפועל. במידה והחוב גדול ממאה חמישים אלף שקלים, התהליך ינוהל תחת הממונה על תחום חדלות פירעון ושיקום כלכלי – האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים. החוק החדש דרש הקמה של מחלקה חדשה, העוסקת בחקירות מטעם הכונס הרשמי. מהיום, הכונס הרשמי הנו בעל סמכות, לבצע ולנהל חקירה פלילית של החייב, נגדו הוצא צו כינוס. מטרת החידוש הנ"ל היא מניעה, ככל שניתן, של מעשי מרמה כגון: הסתרה של נכסים בכדי להתחמק מתשלום חובות. 

חדלות פירעון החוק החדש, הוא תהליך משפטי לכל דבר וענין ולכן, חשוב מאוד, לשכור את שירותיו של עורך דין, המתמחה בתהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון. הבקשה לפשיטת רגל ניתנת להגשה באון ליין. במידה וסכום החוב גבוה מסך של 150,000 שקלים, יבוצע ההליך כולו, באמצעות הממונה על הליכי חדלות פירעון. במידה והסכום קטן מ- 150,000 שקלים, התהליך יתבצע אל מול לשכת ההוצאה לפועל.

על פי רוב, דרישת הסף, המאפשרת כניסה להליך של חדלות פירעון, היא חוב בסכום של 50,000 שקלים אולם, היו מקרים בהם גם חוב נמוך יותר נכנס תחת הליך של חדלות פירעון. על מנת להגיש את הבקשה, יש למלא מסמכי בקשה ולצרף אליהם מסמכים נוספים, רלוונטיים לאישור התהליך. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה. כמו כל הליך ביורוקרטי, גם הליך זה מצריך הגשה של מסמכים שונים. להלן רשימת המסמכים הנדרשים:

• מסמכים אישיים – מדובר במסמכי חובה. אתם תידרשו למלא את כל הפרטים האישיים שלכם לרבות, בני הזוג והילדים. במידה ומשהו מהם נמצא גם הוא בהליך חדלות פירעון, תידרשו לציין זאת. כל מסמך קיים העוסק בהסכם ממון או, הליך גירושין, חייב להימצא גם הוא בין מסמכי הבקשה. בנוסף, צרפו ייפוי כוח, המסמיך את עורך הדין שלכם, לייצג אתכם בכל אחד משלבי התהליך. 
• מסמכים הנוגעים להכנסות ממשלח יד – מסמכים של החייב עצמו, בן הזוג והילדים הגרים עמם בבית. מדובר בתלושי שכר, טפסי 106 לעצמאים וכו'. עצמאים נדרשים לצרף דו"ח מרואה חשבון או יועץ מס, דוחות מס הכנסה ומס ערך מוסף. 
• הכנסות נוספות – מסמכים המעידים על הכנסות נוספות של החייב עצמו, של בן הזוג או הילדים הבגירים, המתגוררים בביתו. מדובר בהכנסות משכר דירה, קצבאות שונות, השקעות בניירות ערך, מטבעות קריפטו ועוד. 
• הוצאות פרטיות – מסמכים המעידים על הוצאות כגון: משכנתא או שכר דירה, מזונות, החזרי חוב, הוצאות רפואיות שונות וכו'. 
• חובות שונים – יש לצרף מסמכים המעידים על חובות שונים, במידה וישנם פסקי דין בנושא יש לצרפם גם כן, תביעות, מסמכי שעבוד והוצאה לפועל. 
• נכסים שונים – במידה ולחייב ישנם נכסים הרשומים על שמו, עליו לצרף את כל המסמכים המעידים על בעלותו. מדובר בנכסים בחו"ל, נכסים בארץ, קרקעות ונכסים הרשומים על שם בן הזוג או הילדים המתגוררים בבית. במידה וקיים מלאי עסקי, יש לצרף פרוט אודות מלאי זה, ניירות ערך, רכבים, חשבונות בנק, חסכונות, קרנות פנסיה וכו'.
• תצהיר אודות נסיבות החוב – החוק החדש מייחס חשיבות רבה לנסיבות שייצרו את החוב של החייב ולכן, על החייב לצרף הסבר כיצד נוצרו החובות. מדובר בתצהיר לכל דבר וענין ועליו להיות חתום ומאומת על ידי עורך דין.

תחום נוסף המקבל התייחסות מכובדת בחוק חדלות הפירעון החדש הוא, שיקום חברות. החוק מייצר תשתית טובה לקידום של הסדרי חוב, המאפשרים לחברה, כבר בשלבים מוקדמים של הירידה בהכנסות וההיקלעות לקשיים, באמצעות "משא ומתן מוגן", המייצר אקלים בטוח ויעיל, לתכנן ולבצע הסדר חוב מטיב. הדבר נועד להפחית את תופעת "התספורות" שהבנקים נאלצים לספוג, מול חברות הנקלעות לקשיי תזרים.

בנוסף, החוק החדש מחייב את מנהלי החברה לבצע צמצום של היקף חדלות הפירעון, טרם הגשת הבקשה לחדלות פירעון ופתיחת התיק. זאת ועוד, החוק החדש קובע שניהול מרבית ההליכים של עסקים פרטיים, בניגוד לחברות בע"מ, יועברו כאמור, מבתי המשפט לטיפול באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, במטרה להפחית את מגבלות ועיכובי תהליכים ביורוקרטיים. החוק החדש מקנה לעורכי הדין, המוסמכים לכך, סמכויות נרחבות בכל הקשור לקבלת החלטות בהליכים של עסקים פרטיים. 

החוק החדש מתייחס, כנדבך מרכזי, לחשיבות החברתית של שיקום חייבים, בין אם הם אנשים פרטיים ובין אם הם עסקים קטנים או חברות גדולות. החוק החדש שם במרכז הבמה את הצורך של שיקום החייבים, ברמה החברתית וברמת התרומה הכלכלית למשק הישראלי אולם, ניתן לומר שעדין חסרים בו הסברים אופרטיביים שיעלו את הנושא מדרגה וייצרו שינוי משמעותי באמת. פרט לעובדה שהחוק החדש מאפשר לחייבים להשתלב במסגרת של קורס להכשרה כלכלית, לא קיים בחוק פתרון לקשיים הגדולים אותם חווים החייבים, במהלך הליך השיקום, בדרך לקבלת הפטר חובות ויציאה לדרך חדשה. 

שתי בעיות מרכזיות ממשיכות לצוף, על פי מה שניתן לשמוע מחייבים הנמצאים בתוך תהליכי שיקום האחת, חוסר היכולת שלהם, או יותר נכון, האיסור שחל עליהם, לעשות שימוש בהמחאות לתשלום למשל, של שכר דירה. כתוצאה מכך, נאלצים החייבים למצא דרכים "יצירתיות" כדי לשלם תשלומים גבוהים בפריסה וכסף מזומן, מקבל משמעות גדולה מאוד. תנאים אלה מייצרים תופעות שליליות שאמורות להדאיג מוסדות ממשלתיים שונים.

הבעיה השנייה, הקשיים העצומים שמעמידה המערכת הבנקאית בפני החייבים, אפילו בניהול תקין של חשבון הבנק. לעיתים, קשיים אלה נמשכים גם לאחר קבלת ההפטר בפועל. רוב מוחלט של הבנקים לא מאפשרים לחייבים לקבל מסגרת אשראי ומנצלים באופן בוטא את מצב החייבים, בכדי לגבות מהם עמלות עתק בגין ניהול חשבון בסיכון גבוה. הבנקים אינם יכולים למנוע מחייב לפתוח חשבון בנק אולם, הם אינם כפופים לשום הנחיה מחייבת מטעם בנק ישראל, בכל הקשור לתנאים המסחריים אותם הם מאשרים ללקוחותיהם וכך, ממשיך להתקבע הקושי המוזכר לעיל.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מביא עמו רוח חברתית מסוימת ורצון לייצר שיקום אמתי של חייבים. לכן, לא יזיק אם המחוקק יבחר להמשיך לדון בנוסח החוק וידאג לתת מענה לבעיות הגדולות שעדין קיימות בקרב החייבים.