גיוס המונים – על הטרנד שהולך וגדל

יש דברים שעושים היסטוריה, יש גם תופעות הנמשכות על פני שנים שעושות היסטוריה. העשור האחרון הוא בהחלט כזה שייחרט בהיסטוריה. הוא יצוין כעידן שבו החלה תופעת גיוס ההמונים (הדסטארט). גיוס המונים משמש למגוון מטרות, החל מגיוס של הון להשקעה בסטארט-אפ, המשך בגיוס המונים לחתימת עצומות נגד או בעד כל מה שזז... ועד לגיוס תרומות המוניות בסכומים ועל פני תקופות זמן שפעם לא ניתן היה לחלום עליהם.

יש מטרות שונות ומגוונות שמשתמשים בהן לגיוס המונים: מעריצים שמממנים זמרים ואמנים, גיוס המונים סוציאלי לצורך עידוד לפתיחת עסקים קטנים ובינוניים ועוד. לפניכם מדריך קצר בנושא גיוס המונים

הכל על גיוס המונים

גיוס המונים – מעט רקע

הרעיון של הדסטארט (Headstart) החל לצבור תאוצה אחרי המשבר העולמי בשנת 2008, יזמים רבים מצאו את עצמם ללא אפשרות של גיוס אשראי מבנקים או מוסדות פיננסיים חוץ בנקאיים. על פי ההערכות הבנק העולמי מדובר בשוק שמגלגל יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה. רבים מהפרויקטים של גיוס ומימון המונים מתפרסים על פני מדינות רבות, ומאפשרים הפקדת כספים בכספים גלובליים או מקומיים של המדינות המשתתפות.

ההקמה מיידית אך הכסף פחות

כאשר מדובר בפרויקט שתכליתו איסוף כסף (ולא החתמה לעצומה וכדומה) הפרויקט מורכב מעט ולא ניתן לעשות זאת באופן עצמאי, בעיקר בשל הצורך בהקמת אפשרויות סליקה מרושתות ומאובטחות. יש הרבה חברות אינטרנטיות המציעות שירותי ממשק, תמיכה וסליקה למיזמי גיוס המונים.

בין החברות יש מספר גישות. יש הנותנות אפשרות להקים פרויקט גיוס המונים בזמן קצר עד לכדי שעה ופחות, מה שמאפשר לפתוח בפרויקט הדסטארט בעבור חבר משפחה במצוקה או למימון מסע שורשים ללא צורך להשקיע זמן וכסף בפרסום, אפשר אולי לקרוא לזה סוג של הכנסה פסיבית. מצד שני זה עושה רושם יותר חובבני ופחות אמין. ואז אם יש סיפור 'טוב' מאחורי הפרויקט (טרגדיה או מקרה טראומטי) זה יעבוד יותר, למרות שעדיין גורם האמינות מקבל פחות מענה. בסופו של דבר זה לא גורף הון רב.

גישה נוספת בהקמת פרויקט גיוס המונים

מצד שני, יש את החברות המקימות פרויקט גיוס המונים רק לאחר ביצוע סקרי שוק ומסע פרסום ממוקד. כמו כן, הם בודקים את אמינות המקרים וכיצד להציג אותם ככאלה. בין אם מדובר בהשקעה, בהתרמה או כל סוג אחר של גיוס המונים. החיסרון הוא שכיוזמי הפרויקט תצטרכו להיות מגויסים לגמרי למען הפרויקט, ואולי אף לגייס כוח אדם נוסף לאיסוף חומר, ביצוע סרטוני תדמית ועוד. חברות אלו גם לא ישחררו במהירות את הכסף, אלא אם כן יוודאו כי הכסף אכן מגיע ליעדו, כמו כן, הן בדרך כלל מוגבלות בזמן צר – סדר גודל של שבועות או ימים בודדים. היתרון הגדול הוא שההבדל ישתקף בסכום המגויס. פרויקטים אלו יכולים להגיע לגיוס של מאות אלפי ₪.

גיוס המונים – החלק של החברה

החברה המבצעת את הפרויקט צריכה להעמיד ללקוח תמיכה טכנית לגבי הדרישות הטכניות וכן כיצד לייצר את הקמפיין מבחינה טכנית ושיווקית, ובהמשך ייעוץ ומענה באשר לקידום הפרויקט תוך כדי תנועה. בנוסף היא צריכה להעמיד מערכת סליקה איכותית ומאובטחת. במידת הצורך היא תעמיד לנו מערכת סליקה בינלאומית. וכן מערכת הנפקת ושליחת קבלות. אם מדובר בהתרמה לעמותה מוכרת יש צורך באפשרות הנפקת קבלות לזיכוי במס. מומלץ מאוד שתהייה אפשרות העברת כספים לקמפיין גם בנייד.

גיוס המונים – החלק שלנו

פרויקט גיוס המונים הוא בעצם סוג של שותפות בין החברה ליזם הפרויקט. אך למרות זאת יש הרבה דברים מעורפלים שאינם מסוכמים מראש ואשר גורמים בסופו של דבר למחלוקות ולחוסר נעימות בין הצדדים. הנושאים הבעייתיים הם בעיקר סביב העמלות וכן לגבי חלוקת העבודה בין כל צד בפרויקט. בראש ובראשונה אסור לנו להזניח עריכת חוזה ברור ומוסכם בין הצדדים, שבו יסוכמו וילובנו כל הסעיפים. העמלות בין החברות מתחילות סביב ה-3% ויותר מהסכום הסופי שהתקבל, אולם גם חברות הגובות עמלה של 6% אינן נחשבות יקרות.

סוגי גיוס ההמונים הנפוצים

הסוג הפשוט ביותר של גיוס המונים הוא פרויקט המבוצע באמצעות קישור המועבר לקהל היעד או באמצעות רשימת תפוצה לעשרות אלפי אנשים, בקישור מוצג במלל או באמצעות מדיה, הרקע והצורך של הגיוס או ההתרמה. בדרך כלל בפרויקט מסוג זה, הקישור מוביל לדף האינטרנט של החברה המספקת את שירותי התמיכה, שם מופיע הפרויקט הספציפי לצד פרויקטים נוספים דומים של החברה, והגולש יכול לבחור מבין הפרויקטים את הפרויקט הקרוב ביותר לליבו (בדרך כלל הקישור הספציפי של אותו פרויקט שהוביל אותו לאתר).

פרויקטים אלו אינם מוגבלים בזמן, הם יכולים לרוץ על פני חודשים רבים, וכל סכום שנכנס מזכה את יזמי הפרויקט בסכום הכסף שנכנס לאחר ניכוי העמלות על ידי החברה המבצעת. סוג זה של גיוס המונים מתאים לגיוס הון להשקעות, להתרמות לעמותות, לגיוס פרטי לאדם במצוקה כלכלית ואפילו לגיוס תרומות לצורך חברתי – טיול או מסע שורשים וכדומה (אם יש לכם כוח שכנוע…).

מצ'ינג

זהו סוג של פרויקט המונים המיועד להתרמה לעמותות וקרנות מפורסמות, הקמפיין מקבל חסות פילנטרופית אשר לפיה מול כל תרומה שמתקבלת לעמותה בזמן הקמפיין מעניק הפילנתרופ או קבוצת הפילנתרופים סכום יחסי לגובה התרומה – מכיסם. בדרך כלל מדובר בהכפלה של הסכום.

בעברית פרויקט בשיטת המצ'ינג הוא מימון תואם, ויש המכנים אותו 'הכפלה'. מטרת המימון התואם היא יצירת אמינות מדרגה עליונה, וגם העלאת התדמית של העמותה בעיני הנתרמים. החשיבות של חתימת חוזה מול חברת הקמפיין מקבלת כאן משנה תוקף, רבים מן הוויכוחים בפרויקטים אלו נסובים סביב אחוזי העמלות שהחברה צריכה להפריש מתרומתם של ה'מכפילים'. בנוסף, קמפיינים אלו יעילים רק כאשר הם מתוחמים בזמן קצר ומוקצב מראש וביעד מוגדר. גם עובדה זו עלולה לגרור ויכוחים רבים. חשוב מאוד לדון ולהבהיר סעיפים אלו בטרם החתימה על החוזה.

הוראות קבע

סוג נוסף של גיוס המונים הוא גיוס של תרומות חודשיות קבועות. בקמפיין מסוג זה קובעים יעד סופי בכמויות של תורמים חדשים ולא בסכומי כסף. פרויקט זה למרות שהוא מתאים בעיקר להתרמות הוא יכול גם להתאים לגיוס הון של כל מטרה. וגם כאן בדומה לנאמר לעיל, חשוב להכיר ולעבור על כל סעיפי החוזה, לסכם הכול מראש. והיות ומדובר בהתקשרות ממושכת הדבר חשוב כאן שבעתיים. בגיוס המונים מסוג זה יש להדגיש באופן ברור איזה תרומה תוגדר כתרומה שהגיעה בזכות הפרויקט, ומתוכה יש להפריש את העמלות לחברת הקמפיין, ואיזה תרומה אינה בזכות הקמפיין ואין צורך להפריש ממנה עמלות לחברה.

מה חשוב בבחירת מערכת הגביה לצורך גיוס המונים

לאורך המאמר הדגשנו מספר פעמים על חשיבות מערכת סליקה איכותית ומאובטחת, כזאת שאינה נתקעת כתוצאה מעומס יתר או תקלות אחרות, ומצד שני מאובטחת ברמה גבוהה ביותר. בנוסף, אם החברה יכולה לספק מערכת סליקה בינלאומית זה מהווה יתרון. אם החברה יכולה לספק קבלות החזר המוכרות לרשויות המס בארה"ב ובמדינות אחרות, הדבר מהווה יתרון עצום ורווח מוחשי. חברה שמאפשרת שליחת תשלומים בצורות שונות, כגון – המחאות, העברה בנקאית וכדומה, גם זה מהווה יתרון בקבלת השיקולים. יתרון נוסף הוא חברה הבונה ממשקים ושירותי תמיכה בשפות שונות, בעיקר אנגלית. יש לסכם באופן ברור אם העמלה שהחברה מקבלת כוללת את עמלת חברת האשראי.