חוק מזומן – כל מה שצריך לדעת על שימוש בכסף מזומן ב-2025

חוק המזומן, או בשמו הרשמי "החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018", נכנס לתוקף בינואר 2019 כחלק ממאמץ לאומי למאבק בהון השחור, בהעלמות מס ובפשיעה הכלכלית במדינת ישראל. מאז כניסתו לתוקף, עבר החוק מספר שינויים ועדכונים משמעותיים, כאשר האחרון שבהם נכנס לתוקף בתחילת שנת 2025.

המטרה העיקרית של החוק היא להפחית את היקף ההון השחור במשק הישראלי, שהוערך בעבר בכ-20% מהתמ"ג. זאת, באמצעות הגבלת השימוש במזומן בעסקאות הן בין עסקים לבין צרכנים פרטיים, והן בין צרכנים פרטיים לבין עצמם. הצמצום בשימוש במזומן נועד להגביר את השקיפות בפעילות הכלכלית במשק, לשפר את גביית המסים ולהקשות על פעילויות לא חוקיות כגון הלבנת הון ומימון טרור.

בשנת 2025, עם התקדמות הטכנולוגיה הפיננסית והשינויים בהרגלי התשלום של הציבור, חוק המזומן עבר עדכונים משמעותיים. במאמר זה נסקור את העקרונות המרכזיים של החוק, את השינויים שחלו בו בשנת 2025, ואת ההשלכות על עסקים ואנשים פרטיים בישראל.

עיקרי חוק המזומן: המגבלות על תשלום ועסקאות במזומן

בבסיסו, חוק המזומן מגביל את סכום העסקאות שניתן לבצע במזומן בשלוש רמות עיקריות של עסקאות:

1. עסקאות בין עוסק ללקוח (B2C)

בעסקאות בין עסק (עוסק, כהגדרתו בחוק מע"מ) לבין לקוח פרטי, החוק מגביל את התשלום במזומן. נכון לשנת 2025, הסכום המקסימלי המותר לתשלום במזומן בעסקאות מסוג זה הוא 6,000 ₪ (ירידה מ-11,000 ₪ בשנים קודמות).

למשל, אם אדם פרטי רוכש מכשיר חשמלי בחנות במחיר של 8,000 ₪, הוא אינו רשאי לשלם את מלוא הסכום במזומן. הוא יוכל לשלם עד 6,000 ₪ במזומן, ואת היתרה (2,000 ₪) יהיה עליו לשלם באמצעי תשלום אחר, כגון כרטיס אשראי, העברה בנקאית, או צ'ק.

2. עסקאות בין אנשים פרטיים (P2P)

בעסקאות בין אנשים פרטיים, החל משנת 2025, הסכום המקסימלי המותר לתשלום במזומן הוא 15,000 ₪ (ירידה מ-50,000 ₪ בשנים קודמות). מגבלה זו חלה על עסקאות כגון מכירת רכב יד שנייה בין אנשים פרטיים, השכרת דירה פרטית, וכדומה.

למשל, אם אדם פרטי מוכר את רכבו הפרטי לאדם פרטי אחר במחיר של 60,000 ₪, הרוכש יוכל לשלם עד 15,000 ₪ במזומן, ואת היתרה (45,000 ₪) יהיה עליו לשלם באמצעי תשלום אחר.

3. עסקאות בין עסקים (B2B)

בעסקאות בין עסקים, המגבלה על תשלום במזומן בשנת 2025 עומדת על 6,000 ₪. מגבלה זו חלה על כל עסקה שמהותה עסקית, כגון רכישת סחורה, הזמנת שירותים, וכדומה.

יש לציין כי חוק המזומן אינו אוסר על החזקת כסף מזומן או על משיכת כסף מזומן מהבנק. האיסור חל רק על ביצוע עסקאות מעל הסכום המותר באמצעות מזומן.

שינויים ועדכונים בחוק המזומן ב-2025

בשנת 2025 נכנסו לתוקף מספר שינויים משמעותיים בחוק המזומן, שנועדו להדק עוד יותר את הפיקוח על השימוש במזומן במשק הישראלי:

1. הפחתת סכומי המגבלות

כפי שצוין לעיל, סכומי המגבלות על תשלום במזומן הופחתו משמעותית:

• בעסקאות B2C ו-B2B: מ-11,000 ₪ ל-6,000 ₪
• בעסקאות P2P: מ-50,000 ₪ ל-15,000 ₪

הפחתה זו משקפת את המגמה העולמית לצמצום השימוש במזומן, ואת ההתקדמות הטכנולוגית שמאפשרת שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים גם בעסקאות קטנות יחסית.

2. החמרת הענישה והאכיפה

החל משנת 2025, הוחמרו סנקציות הענישה על הפרת חוק המזומן:

• לאנשים פרטיים: הקנס המקסימלי הועלה מ-25% ל-30% מסכום העסקה החורג מהמותר
• לעסקים: הקנס המקסימלי הועלה מ-30% ל-40% מסכום העסקה החורג מהמותר

בנוסף, הוגברה האכיפה באמצעות הרחבת סמכויות הפיקוח של רשות המסים ומתן אפשרות להטיל קנסות מנהליים גם על הצד השני לעסקה (למשל, גם על הלקוח וגם על העסק), אם שני הצדדים היו מודעים להפרת החוק.

3. הרחבת חובת הדיווח

נכון לשנת 2025, הורחבה חובת הדיווח לרשות המסים על עסקאות במזומן. עסקים מחויבים לדווח בתדירות רבעונית (במקום שנתית) על עסקאות במזומן שביצעו, גם אם סכומן נמוך מהמגבלה. המטרה היא לשפר את הניטור והמעקב אחר תנועות מזומנים במשק.

4. עידוד אמצעי תשלום דיגיטליים

לצד ההגבלות על השימוש במזומן, המדינה מעודדת את השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים. בשנת 2025 הושקו תמריצים נוספים לעסקים ולאנשים פרטיים שמשתמשים באמצעי תשלום דיגיטליים, כגון הטבות מס והקלות בתיעוד עסקאות.

5. שילוב עם מערכת הפקדונות הדיגיטלית של בנק ישראל

בשנת 2025, החל שילוב של חוק המזומן עם מערכת הפקדונות הדיגיטלית (CBDC – Central Bank Digital Currency) שמפתח בנק ישראל. המערכת מאפשרת לאזרחים להחזיק כסף דיגיטלי שהונפק על ידי בנק ישראל, ומהווה תחליף בטוח ונוח לשימוש במזומן פיזי.

על אף המגבלות המחמירות, חוק המזומן מכיר במספר חריגים שבהם מותר לבצע עסקאות במזומן גם מעל הסכומים המותרים:

1. עסקאות עם רשויות המדינה

עסקאות עם גופים ציבוריים כגון רשויות המס, עיריות, משרדי ממשלה וכדומה, פטורות ממגבלות חוק המזומן. כלומר, אדם פרטי יכול לשלם לרשות המסים סכום מס במזומן גם אם הוא עולה על 6,000 ₪.

2. עסקאות עם תושבי הרשות הפלסטינית או עם תושבי חוץ

עסקאות עם תושבי הרשות הפלסטינית או עם תושבי חוץ שאינם שוהים בישראל דרך קבע, פטורות באופן חלקי ממגבלות חוק המזומן. בשנת 2025, הסכום המותר לעסקאות כאלה במזומן הועלה ל-30,000 ₪.

3. מתנות בין קרובי משפחה

מתנות כספיות בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה (הורים, ילדים, בני זוג, אחים) פטורות ממגבלות חוק המזומן. אולם, יש לציין כי משנת 2025, חובה לדווח לרשות המסים על מתנות במזומן מעל 50,000 ₪, גם בין קרובי משפחה.

4. הלוואות ללא ריבית

הלוואות ללא ריבית בין אנשים פרטיים (לא עסקים) פטורות ממגבלות חוק המזומן. אולם, גם כאן חלה חובת דיווח על הלוואות מעל 50,000 ₪.

5. עסקאות מול גופים פיננסיים

הפקדות, משיכות והעברות כספים דרך גופים פיננסיים מפוקחים (בנקים, חברות ביטוח, קופות גמל וכדומה) פטורות ממגבלות חוק המזומן.

6. צרכים הומניטריים

במקרים של צרכים הומניטריים מיוחדים, ניתן לפנות למנהל רשות המסים בבקשה לאישור חריג לביצוע עסקה במזומן מעל הסכום המותר.

ההשלכות של חוק המזומן על עסקים: חובות וזכויות

עסקים בישראל נדרשים להיערך בהתאם לדרישות חוק המזומן, ולוודא כי הם עומדים בכל החובות שהחוק מטיל עליהם:

1. חובת יידוע הלקוחות

עסקים מחויבים ליידע את לקוחותיהם בדבר מגבלות חוק המזומן. בשנת 2025, הורחבה חובה זו וכעת עסקים נדרשים להציב שילוט ברור בחנות ובאתר האינטרנט שלהם, וכן לציין את המגבלות על גבי חשבוניות וקבלות.

2. תיעוד ושמירת מסמכים

עסקים נדרשים לתעד את אמצעי התשלום שבהם בוצעה כל עסקה, ולשמור את התיעוד למשך 7 שנים לפחות. משנת 2025, הורחבה חובה זו גם לעסקים קטנים ולעוסקים פטורים.

3. דיווח תקופתי

כאמור, החל משנת 2025, עסקים מחויבים לדווח לרשות המסים בתדירות רבעונית על עסקאות במזומן שביצעו. הדיווח מתבצע באופן מקוון, באמצעות מערכת הדיווח החדשה שהושקה על ידי רשות המסים.

4. התאמת מערכות המידע והחשבונאות

עסקים נדרשים להתאים את מערכות המידע והחשבונאות שלהם לדרישות חוק המזומן. משנת 2025, ישנה גם חובה לשלב את המערכות עם תוכנת בקרה של רשות המסים, שמאפשרת ניטור רציף של תנועות המזומנים בעסק.

5. הכשרת עובדים

עסקים נדרשים להכשיר את עובדיהם בנוגע להוראות חוק המזומן ולעדכן אותם בשינויים שחלים בחוק מעת לעת. משנת 2025, מחויבים עסקים לקיים הדרכה שנתית לעובדים בנושא זה.

6. היערכות לביקורות רשות המסים

עסקים צריכים להיות ערוכים לביקורות של רשות המסים, שבמסגרתן נבדקת עמידתם בהוראות חוק המזומן. בשנת 2025, הוגברה תדירות הביקורות, ונוספו גם ביקורות פתע שמתבצעות ללא התראה מוקדמת.

לא רק עסקים, אלא גם הציבור הרחב מושפע מחוק המזומן. להלן ההשלכות העיקריות על אנשים פרטיים:

1. מודעות למגבלות בעת ביצוע עסקאות

אנשים פרטיים נדרשים להיות מודעים למגבלות חוק המזומן בעת ביצוע עסקאות, ולוודא כי אינם מפרים את החוק. בשנת 2025, הושקה אפליקציה של רשות המסים שמאפשרת לבדוק בקלות את המגבלות החלות על כל סוג של עסקה.

2. שמירת תיעוד לעסקאות במזומן

אנשים פרטיים מומלץ שישמרו תיעוד (חשבוניות, קבלות, הסכמים וכדומה) לעסקאות משמעותיות שביצעו במזומן, למקרה שיידרשו להסביר את מקור הכספים בביקורת של רשות המסים.

3. דיווח על הפרות

החל משנת 2025, רשות המסים מעודדת את הציבור לדווח על הפרות של חוק המזומן, באמצעות קו חם אנונימי וטופס דיווח מקוון. אנשים שמדווחים על הפרות משמעותיות שהובילו לחיוב בקנסות, עשויים לקבל תגמול כספי.

4. היערכות לשימוש באמצעי תשלום חלופיים

לאור ההגבלות על השימוש במזומן, אנשים פרטיים נדרשים להיערך לשימוש באמצעי תשלום חלופיים, כגון כרטיסי אשראי, אפליקציות תשלום, העברות בנקאיות וכדומה. בשנת 2025, הושקו מספר אמצעי תשלום דיגיטליים חדשים, כגון המטבע הדיגיטלי של בנק ישראל ואפליקציות תשלום מתקדמות.

5. פניה לקבלת אישורים חריגים

במקרים מיוחדים, אנשים פרטיים יכולים לפנות לרשות המסים בבקשה לקבלת אישור חריג לביצוע עסקה במזומן מעל הסכום המותר. החל משנת 2025, פניות כאלה מתבצעות באופן מקוון, באמצעות טופס ייעודי באתר רשות המסים.

השפעת חוק המזומן על המשק הישראלי: נתונים ומגמות

מאז כניסתו לתוקף של חוק המזומן בשנת 2019, ובמיוחד לאחר השינויים שחלו בו בשנת 2025, ניכרות מספר מגמות משמעותיות במשק הישראלי:

1. ירידה בהיקף השימוש במזומן

על פי נתוני בנק ישראל, היקף השימוש במזומן בישראל ירד בכ-40% מאז כניסת החוק לתוקף. בשנת 2025, ירד היקף השימוש במזומן בעוד כ-15% בעקבות השינויים האחרונים בחוק.

2. עלייה בשימוש באמצעי תשלום דיגיטליים

במקביל לירידה בשימוש במזומן, חלה עלייה משמעותית בשימוש באמצעי תשלום דיגיטליים. בשנת 2025, כ-70% מהעסקאות במשק הישראלי מתבצעות באמצעים דיגיטליים, לעומת כ-45% בשנת 2019.

3. צמצום ההון השחור

על פי הערכות רשות המסים, חוק המזומן תרם לצמצום היקף ההון השחור במשק הישראלי בכ-30% מאז כניסתו לתוקף. הצמצום בהון השחור הוביל לעלייה בהכנסות המדינה ממסים בהיקף של מיליארדי שקלים.

4. שיפור בגביית המסים

בין השנים 2019 ל-2025, חלה עלייה ניכרת בהיקף גביית המסים, בעיקר ממיסוי של עסקאות שבעבר התבצעו "מתחת לרדאר". בשנת 2025, נרשמה עלייה של כ-12% בהכנסות ממסים ישירים, וכ-8% בהכנסות ממע"מ.

5. השפעה על עסקים קטנים

חוק המזומן השפיע באופן ניכר על עסקים קטנים שבעבר נהגו לפעול בעיקר במזומן. רבים מהם נאלצו להתאים את עצמם לדרישות החוק, ולהשקיע במערכות תשלום ובתשתיות דיגיטליות. בשנת 2025, הושקה תוכנית סיוע מיוחדת לעסקים קטנים, שמעניקה מענקים ותמיכה בהתאמת העסק לדרישות החוק.

6. שינוי בהרגלי הצריכה

חוק המזומן הוביל לשינוי בהרגלי הצריכה של הציבור. בשנת 2025, נמדדה עלייה ניכרת בהיקף הרכישות המקוונות ובשימוש באפליקציות תשלום, לעומת ירידה בעסקאות פנים-אל-פנים במזומן.

ישראל אינה המדינה היחידה שמגבילה את השימוש במזומן. להלן השוואה בינלאומית של המגבלות על שימוש במזומן בשנת 2025:

1. האיחוד האירופי

החל משנת 2023, האיחוד האירופי אימץ תקנה אחידה שמגבילה את השימוש במזומן בעסקאות מעל 10,000 אירו. אולם, מדינות רבות באיחוד אימצו מגבלות חמורות יותר:

• צרפת: 1,000 אירו לעסקאות בין אנשים פרטיים, 3,000 אירו לעסקים עם תושבי חוץ
• איטליה: 2,000 אירו לכל סוגי העסקאות
• ספרד: 1,000 אירו לכל סוגי העסקאות
• יוון: 500 אירו לכל סוגי העסקאות

2. ארצות הברית

בארצות הברית אין מגבלה חוקית פדרלית על השימוש במזומן, אך ישנן מגבלות על דיווח:

• עסקאות במזומן מעל 10,000 דולר חייבות בדיווח לרשויות המס (IRS)
• חל איסור על "פיצול" עסקאות במטרה לעקוף את חובת הדיווח
• מדינות מסוימות, כמו ניו יורק וקליפורניה, אימצו מגבלות מקומיות על שימוש במזומן

3. אוסטרליה

בשנת 2025, אוסטרליה הגבילה את השימוש במזומן בעסקאות מעל 5,000 דולר אוסטרלי. בנוסף, הוטלו מגבלות על משיכת מזומנים בסכומים גדולים ועל העברות מזומן בין-לאומיות.

4. יפן

יפן, שנחשבה בעבר לחברה מבוססת מזומן, אימצה בשנת 2023 מגבלות על שימוש במזומן בעסקאות מעל 1 מיליון ין (כ-30,000 ₪). בשנת 2025, הופחתה המגבלה ל-500,000 ין.

5. הודו

הודו ביצעה בשנת 2016 מהלך דרמטי של ביטול שטרות הכסף הגדולים, ומאז הטילה מגבלות חמורות על שימוש במזומן. בשנת 2025, המגבלה עומדת על 200,000 רופי (כ-10,000 ₪) לכל סוגי העסקאות.

ישראל נחשבת למדינה עם מגבלות חמורות יחסית על שימוש במזומן, אם כי עדיין לא החמורות ביותר בעולם. המגמה העולמית היא של הפחתה הדרגתית בסכומי המגבלות, במקביל להתפתחות אמצעי תשלום דיגיטליים.

עם החמרת המגבלות על השימוש במזומן, חשוב להיערך בהתאם ולאמץ דפוסי התנהלות כלכלית שמתאימים לעידן החדש:

1. היכרות עם תקרות המזומן

חשוב להכיר את תקרות המזומן העדכניות ולהתנהל בהתאם. שימו לב שהתקרות שונות לעסקאות בין עסקים, בין עסק ללקוח, ובין אנשים פרטיים.

2. שמירת תיעוד מסודר

שמרו תיעוד מסודר לכל עסקה משמעותית – חשבוניות, קבלות, חוזים והעברות בנקאיות. תיעוד זה יכול להיות חשוב במקרה של בדיקה על ידי רשויות המס.

3. שימוש באפליקציות תשלום

אמצו את השימוש באפליקציות תשלום דיגיטליות, שמאפשרות העברת כספים בצורה מהירה, נוחה ובטוחה. נכון לשנת 2025, ישנן מספר אפליקציות מובילות בישראל, כגון Bit, Paybox, והמטבע הדיגיטלי של בנק ישראל.

4. היכרות עם החריגים לחוק

היו מודעים לחריגים בחוק המזומן, שמאפשרים בתנאים מסוימים לבצע עסקאות במזומן גם מעל הסכום המותר. במקרה הצורך, בדקו אם העסקה שלכם נכללת באחד החריגות.

סיכום: חוק המזומן ועתיד הכלכלה הישראלית

חוק המזומן בישראל, על שינוייו המשמעותיים בשנת 2025, מהווה נדבך חשוב במאבק נגד ההון השחור ובקידום המעבר לכלכלה דיגיטלית שקופה יותר. הפחתת הסכומים המותרים לתשלום במזומן ל-6,000 ₪ בעסקאות עם עסקים ול-15,000 ₪ בעסקאות בין אנשים פרטיים, מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות מתקדמות אחרות שפועלות לצמצום השימוש במזומן.

אמנם, המעבר לעולם עם פחות מזומן מציב אתגרים לא מבוטלים, במיוחד עבור אוכלוסיות מסוימות שרגילות לפעול במזומן, ועבור עסקים קטנים שנדרשים להשקיע משאבים בהתאמת מערכותיהם. אולם, בטווח הארוך, היתרונות של המהלך – צמצום ההון השחור, הגברת השקיפות, שיפור גביית המסים וקידום חדשנות בתחום התשלומים – צפויים להביא תועלת למשק בכללותו.

כפי שראינו לאורך המאמר, חוק המזומן כבר מביא לשינויים ניכרים בדפוסי ההתנהלות הכלכלית במשק הישראלי, עם ירידה של כ-40% בשימוש במזומן מאז כניסת החוק לתוקף וצמצום של כ-30% בהיקף ההון השחור. בשנים הקרובות, ככל שאמצעי התשלום הדיגיטליים יהפכו נגישים ונוחים יותר, צפויה מגמה זו להתחזק.

לסיכום, חוק המזומן אינו רק כלי לצמצום ההון השחור, אלא גם זרז לשינוי תרבותי עמוק באופן שבו אנחנו מתנהלים כלכלית. האתגר העומד בפני הציבור, העסקים והרשויות הוא לנצל את ההזדמנויות שמביא עמו השינוי, תוך התמודדות עם האתגרים בצורה מושכלת ואחראית. ההיערכות הנכונה וההיכרות עם הוראות החוק יאפשרו לכולנו להתנהל בצורה חוקית, יעילה וחכמה בעידן החדש של פחות מזומן ויותר דיגיטל.