הקמת עסק חדש – 12 השלבים להקמת עסק חדש בישראל

לפני שצוללים לעולם היזמות, חשוב לבצע הערכה עצמית כנה ומעמיקה. שאלו את עצמכם:

 

– מדוע אתם רוצים להקים עסק? האם זה בגלל רצון לעצמאות כלכלית, תשוקה למוצר או שירות מסוים, או אולי חלום ישן להיות הבוס של עצמכם?

 

– אילו כישורים יש לכם? חשבו על ניסיון מקצועי, השכלה, ומיומנויות אישיות.

 

– מהו תחום המומחיות שלכם? האם יש לכם ידע ייחודי בתחום מסוים?

 

– מהו סכום ההשקעה שאתם מוכנים ויכולים להשקיע? חשבו על חסכונות, הלוואות אפשריות, ומשקיעים פוטנציאליים.

 

– איזה סגנון חיים אתם מעוניינים לחיות? האם אתם מוכנים לעבוד שעות ארוכות בתחילת הדרך?

 

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-57,000 עסקים חדשים נפתחים בישראל מדי שנה. עם זאת, כ-12% מהם נסגרים תוך שנה. הערכה עצמית מדויקת יכולה לעזור לכם להיות בין אלה ששורדים ומצליחים.

אם כבר יש לכם רעיון עסקי, מצוין! אם לא, הנה כמה דרכים לפתח רעיון:

 

– זהו בעיה שמפריעה לכם ומצאו פתרון. למשל, אם אתם מתוסכלים מהזמן הארוך שלוקח להזמין תור לרופא, חשבו על פלטפורמה שתייעל את התהליך.

 

– חשבו על טכנולוגיות עתידיות ואיך הן ישנו את השוק. בישראל, תחומים כמו בינה מלאכותית, אבטחת סייבר וביוטכנולוגיה הם חממות לרעיונות חדשניים.

 

– יישמו את הכישורים שלכם בתחום חדש. אם אתם מומחי שיווק דיגיטלי, חשבו איך לשלב את המומחיות שלכם בתעשיות מסורתיות שעדיין לא אימצו שיטות שיווק מתקדמות.

 

– חשבו על דרך לשפר מוצר או שירות קיים. לדוגמה, כיצד ניתן לשפר את שירותי המשלוחים בערים הגדולות בישראל?

 

זכרו, בישראל יש דגש רב על חדשנות וטכנולוגיה. לפי דו"ח Start-Up Nation Central, ישראל מובילה בעולם במספר חברות הסטארט-אפ לנפש, עם יותר מ-6,000 סטארט-אפים פעילים. חשבו איך הרעיון שלכם יכול להשתלב בסביבה החדשנית הזו.

מחקר שוק יסודי הוא קריטי להצלחת העסק. זה כולל:

 

– ניתוח מתחרים: מי הם המתחרים העיקריים בשוק? מה הם מציעים? מה היתרונות והחסרונות שלהם?

 

– הגדרת קהל יעד: מיהם הלקוחות הפוטנציאליים שלכם? מה הצרכים והרצונות שלהם?

 

– בחינת מגמות שוק: מהן המגמות העיקריות בתעשייה שלכם? איך השוק צפוי להשתנות בשנים הקרובות?

 

השתמשו בשיטות מחקר כמותיות (כמו סקרים מקוונים) ואיכותניות (כמו קבוצות מיקוד וראיונות עומק). בישראל, פלטפורמות כמו פאנל פרויקט, iPanelאו Askpeople יכולות לעזור בביצוע סקרים מקוונים.

 

דוגמה: חברת "ירוק בעיר" שמתכננת להקים רשת חנויות למוצרים אורגניים, ביצעה סקר מקיף בקרב 1,000 צרכנים ישראלים. הם גילו שכ-65% מהנשאלים מעוניינים לרכוש יותר מוצרים אורגניים, אך מתקשים למצוא אותם בנוחות. מידע זה עזר לחברה לתכנן את אסטרטגיית המיקום והשיווק שלה.

לפני שאתם משקיעים זמן וכסף רב, חשוב לקבל משוב על הרעיון שלכם:

 

– הציגו את המוצר או השירות שלכם לקהל מגוון. זה יכול לכלול משפחה וחברים, אך גם אנשי מקצוע בתחום ולקוחות פוטנציאליים.

 

– בקשו ביקורת כנה. שאלו שאלות ספציפיות כמו "האם היית משתמש במוצר זה?", "כמה היית מוכן לשלם עבורו?", "מה היית משנה או משפר?"

 

– היו פתוחים לשינויים ושיפורים. המשוב שתקבלו עשוי להוביל לשינויים משמעותיים ברעיון המקורי שלכם.

 

שיטה מומלצת היא גישת ה"Lean Startup", שפותחה על ידי אריק ריס ואומצה על ידי חברות רבות בישראל. הגישה מדגישה פיתוח מהיר של אב טיפוס (MVP – Minimum Viable Product), קבלת משוב מלקוחות ושיפור מתמיד.

 

דוגמה: סטארט-אפ ישראלי בשם "EasyPark" פיתח אפליקציה למציאת חניה בערים גדולות. לפני השקת האפליקציה המלאה, הם יצרו גרסת בטא פשוטה והזמינו 100 נהגים בתל אביב להשתמש בה במשך חודש. המשוב שקיבלו הוביל לשינויים משמעותיים בממשק המשתמש ובמודל התמחור, מה שתרם להצלחת האפליקציה לאחר ההשקה הרשמית.

ההיבטים המשפטיים של הקמת עסק בישראל הם קריטיים להצלחתו. זה כולל:

 

– בחירת מבנה עסקי: האפשרויות העיקריות בישראל הן עוסק מורשה, חברה בע"מ, או שותפות. כל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות מבחינת מיסוי, אחריות משפטית, ויכולת גיוס הון.

 

רישום העסק

 

  – עוסק מורשה: יש לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ.

 

  – חברה בע"מ: יש לרשום את החברה ברשם החברות, לפתוח תיקים במס הכנסה ובמע"מ, ולמנות דירקטורים ובעלי מניות.

 

– קבלת רישיונות ואישורים: בהתאם לסוג העסק, ייתכן שתצטרכו רישיונות מיוחדים. למשל, עסק בתחום המזון יזדקק לרישיון עסק מהרשות המקומית ואישור ממשרד הבריאות.

 

– הגנה על קניין רוחני: אם יש לכם המצאה או רעיון ייחודי, שקלו לרשום פטנט או סימן מסחרי ברשות הפטנטים הישראלית.

 

מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון או עורך דין המתמחה בדיני עסקים. לפי נתוני רשות המסים, כ-70% מהעסקים החדשים בישראל נרשמים כעוסקים מורשים, בעוד כ-25% נרשמים כחברות בע"מ.

 

דוגמה: חברת "טכנו-מד" שפיתחה מכשיר רפואי חדשני, בחרה להירשם כחברה בע"מ כדי להגן על הבעלים מאחריות אישית ולאפשר גיוס הון בעתיד. הם גם הגישו בקשה לפטנט כדי להגן על הטכנולוגיה שלהם.

תוכנית עסקית היא מסמך חיוני שמתאר את החזון שלכם לעסק ואת האסטרטגיה להגשמתו. היא צריכה לכלול:

 

– תקציר מנהלים: סיכום קצר וממוקד של העסק והאסטרטגיה שלו.

 

– תיאור העסק: מהו המוצר או השירות? מה הבעיה שהוא פותר?

 

– ניתוח שוק: מיהם הלקוחות והמתחרים? מה גודל השוק?

 

– אסטרטגיית שיווק: איך תגיעו ללקוחות? מה יהיה המיתוג שלכם?

 

– תוכנית תפעולית: איך תייצרו ותספקו את המוצר או השירות?

 

– תוכנית פיננסית: תחזיות מכירות, הוצאות, ותזרים מזומנים.

 

בישראל, גופים כמו הרשות לעסקים קטנים ובינוניים והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מציעים הדרכה וסיוע בכתיבת תוכניות עסקיות. ישנם גם תבניות וכלים מקוונים שיכולים לעזור, כמו אלה שמציעה קרן קורת-ישראל.

 

דוגמה: סטארט-אפ "אקו-טק" שפיתח טכנולוגיה לטיהור מים, כתב תוכנית עסקית מקיפה שכללה ניתוח של שוק המים העולמי, תוכנית לשיתופי פעולה עם רשויות מקומיות בישראל, ותחזית פיננסית ל-5 שנים. תוכנית זו עזרה להם לגייס 2 מיליון שקל ממשקיעים.

ישנן מספר אפשרויות למימון עסק חדש בישראל:

 

– מימון עצמי: שימוש בחסכונות אישיים או הלוואות מבני משפחה וחברים.

 

– הלוואות בנקאיות: בנקים ישראליים כמו לאומי, פועלים ומזרחי-טפחות מציעים הלוואות לעסקים קטנים. חשוב לבדוק את תנאי ההלוואה והריבית.

 

– קרנות הון סיכון: ישראל ידועה כ"אומת הסטארט-אפ" עם קרנות הון סיכון רבות כמו Pitango, JVP, ו-OurCrowd. אלה מתאימות בעיקר לסטארט-אפים טכנולוגיים עם פוטנציאל צמיחה גבוה.

 

– מענקים ממשלתיים: רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) מציעה מענקים לחברות טכנולוגיה. יש גם מענקים ייעודיים לאזורי פיתוח או לאוכלוסיות מסוימות.

 

– מימון המונים: פלטפורמות כמו Headstart הישראלית מאפשרות לגייס כספים מהציבור הרחב.

 

– אנג'לים: משקיעים פרטיים, לרוב יזמים מצליחים בעצמם, שמשקיעים בחברות בשלבים מוקדמים.

 

לפי נתוני בנק ישראל, כ-60% מהעסקים הקטנים בישראל מתבססים על מימון עצמי בשלבים הראשונים. עם זאת, ישנן קרנות ייעודיות כמו קרן קורת וקרן SAWA שמציעות הלוואות בתנאים נוחים לעסקים קטנים.

 

דוגמה: סטארט-אפ "רובוטיקס" שפיתח רובוט לניקוי פאנלים סולאריים, התחיל עם מימון עצמי של המייסדים. לאחר מכן, הם קיבלו מענק של 700,000 ש"ח מרשות החדשנות וגייסו 2 מיליון דולר מקרן הון סיכון ישראלית.

בשלב זה, עליכם להפוך את הרעיון למציאות:

 

אם מדובר במוצר פיזי:

 

  – תכנון ועיצוב המוצר: שקלו לעבוד עם מעצב תעשייתי.

 

  – יצירת אב טיפוס: ניתן להשתמש בהדפסת תלת-מימד להדגמה ראשונית.

 

  – מציאת יצרן: בישראל יש מספר אזורי תעשייה עם יצרנים מנוסים.

 

אם מדובר בתוכנה או אפליקציה:

 

  – פיתוח MVP (Minimum Viable Product): גרסה בסיסית שניתן להציג ללקוחות.

 

  – בדיקות משתמשים: גייסו קבוצת בטא-טסטרים מהקהל הישראלי.

 

  – שיפור מתמיד: השתמשו במשוב לשיפור המוצר.

 

אם מדובר בשירות:

 

  – פיתוח המתודולוגיה: כתבו מדריכים ונהלים מפורטים.

 

  – הכשרת צוות: אם רלוונטי, הכשירו את העובדים שיספקו את השירות.

 

  – פיילוט: נסו את השירות עם קבוצה קטנה של לקוחות.

 

התמקדו באיכות ופשטות. זכרו שהגרסה הראשונה לא חייבת להיות מושלמת, אבל היא צריכה לפתור את הבעיה העיקרית של הלקוח.

 

דוגמה: חברת "אקו-באג" פיתחה מלכודת חרקים אקולוגית. הם יצרו אב טיפוס בהדפסת תלת-מימד, בדקו אותו בכמה בתים בתל אביב, ולאחר מכן עבדו עם יצרן פלסטיק בחולון לייצור סדרה ראשונית של 1,000 יחידות.

עם התפתחות העסק, תצטרכו לגייס עובדים. זה תהליך קריטי בישראל, שבה ההון האנושי הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. זכרו:

 

– הגדירו בבירור את המטרות והחזון של העסק: זה יעזור למשוך עובדים שמתחברים לערכים שלכם.

 

– גייסו אנשים שמתאימים לתרבות הארגונית: בישראל, התרבות הארגונית היא קריטית. חפשו אנשים שמתאימים לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינת אישיות והתאמה לצוות.

 

– השקיעו בהכשרה ופיתוח: הציעו הזדמנויות למידה וצמיחה. זה חשוב במיוחד בשוק העבודה הדינמי של ישראל.

 

– שקלו מודלים גמישים: עבודה מרחוק או משרות חלקיות יכולות להיות אטרקטיביות לעובדים רבים בישראל.

 

– תגמול ותמריצים: שקלו אופציות למניות או בונוסים מבוססי ביצועים, שהם נפוצים בסטארט-אפים ישראליים.

 

בישראל, פלטפורמות כמו AllJobs, דרושים ו-LinkedIn פופולריות לגיוס עובדים. בנוסף, תוכניות כמו "סטארטר" מסייעות לחברות צעירות לגייס כישרונות מובילים.

בין אם אתם זקוקים למשרד או לחנות פיזית, בחירת המיקום הנכון בישראל היא קריטית. שקלו:

 

– נגישות ללקוחות: האם המיקום נוח להגעה בתחבורה ציבורית? האם יש חניה זמינה?

 

– עלויות: שכירות וארנונה יכולות להשתנות דרמטית בין אזורים שונים בישראל. למשל, משרד במגדל עזריאלי בתל אביב יהיה יקר משמעותית ממשרד בפארק תעשייה בפריפריה.

 

– תשתיות: האם יש חיבור אינטרנט מהיר? האם הבניין מתאים לצרכים הטכנולוגיים שלכם?

 

– חוקי תכנון ובנייה: בדקו מול הרשות המקומית אם יש מגבלות על סוג העסק שאתם מתכננים.

 

– פוטנציאל צמיחה: האם המיקום יתאים גם כשהעסק יגדל?

 

בישראל, ערים כמו תל אביב, הרצליה פיתוח ורעננה הן מוקדים פופולריים לעסקים טכנולוגיים, בעוד אזורי תעשייה בפריפריה מציעים עלויות נמוכות יותר. חברות רבות גם בוחרות במודל היברידי, עם משרד ראשי במרכז ומרכז פיתוח בפריפריה.

 

לחברות בתחילת דרכן, חללי עבודה משותפים כמו WeWork או Mindspace יכולים להיות פתרון טוב, המציע גמישות וחיסכון בעלויות.

ללא מכירות, אין עסק. בשוק הישראלי התחרותי, אסטרטגיית מכירות חזקה היא קריטית:

 

– זיהוי קהל היעד: השתמשו במחקר השוק שביצעתם כדי לאפיין במדויק את הלקוחות הפוטנציאליים.

 

– פיתוח אסטרטגיית שיווק ומכירות: 

 

  – שיווק דיגיטלי: הישראלים מחוברים מאוד לדיגיטל. השקיעו בנוכחות חזקה ברשתות חברתיות, במיוחד בפייסבוק ובאינסטגרם.

  – שיווק תוכן: כתבו תוכן מקצועי שמדגים את המומחיות שלכם.

 

  – יחסי ציבור: שקלו לעבוד עם משרד יח"צ ישראלי לחשיפה בתקשורת המקומית.

 

– בניית מערכת CRM: נהלו את קשרי הלקוחות באופן מסודר. חברות ישראליות כמו monday.com מציעות פתרונות CRM מתקדמים.

 

– מכירות אישיות: בישראל, קשרים אישיים הם קריטיים. השקיעו בבניית רשת קשרים והשתתפו בכנסים ואירועי נטוורקינג.

 

– שותפויות אסטרטגיות: חפשו שיתופי פעולה עם חברות משלימות בשוק הישראלי.

 

בישראל, פלטפורמות כמו Wix ו-Taboola מציעות כלים מתקדמים לבניית אתרים ושיווק דיגיטלי. 

 

דוגמה: סטארט-אפ "סמארט-הום" שפיתח מערכת לניהול חכם של הבית, התחיל את המכירות על ידי שיתוף פעולה עם חברות בנייה גדולות בישראל. הם גם השקיעו בקמפיין דיגיטלי ממוקד בפייסבוק ובגוגל, והשתתפו בתערוכת "בית חכם" בתל אביב. תוך 6 חודשים הם הצליחו להתקין את המערכת ב-100 בתים ולחתום על הסכם עם שתי חברות בנייה גדולות.

לאחר שהעסק שלכם מתייצב, חשבו על צמיחה. בשוק הישראלי הדינמי, חדשנות מתמדת היא המפתח להצלחה לטווח ארוך:

 

– הרחבת קו המוצרים או השירותים: הקשיבו ללקוחות וזהו צרכים נוספים שאתם יכולים לענות עליהם.

 

– כניסה לשווקים חדשים: 

 

  – בתוך ישראל: אם התחלתם במרכז הארץ, שקלו התרחבות לפריפריה או להיפך.

 

  – בינלאומי: רבים מהסטארט-אפים הישראליים מתכננים להתרחב לחו"ל כבר מהשלבים הראשונים. ארה"ב ואירופה הן יעדים פופולריים.

 

– שיתופי פעולה אסטרטגיים: חפשו שותפים שיכולים להשלים את ההצעה שלכם או לפתוח בפניכם שווקים חדשים.

 

– רכישת עסקים משלימים: אם יש לכם את המשאבים, שקלו לרכוש חברות קטנות שיכולות להוסיף ערך לעסק שלכם.

 

– גיוס הון נוסף: אם אתם מתכננים צמיחה משמעותית, שקלו סבב גיוס נוסף או אפילו הנפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

 

– השקעה במחקר ופיתוח: בישראל, המכונה "אומת הסטארט-אפ", חדשנות מתמדת היא קריטית. שקלו להקים מחלקת מו"פ או לשתף פעולה עם מוסדות אקדמיים.

 

– בניית מותג חזק: השקיעו בבניית מוניטין ומודעות למותג שלכם בשוק הישראלי ומעבר לו.

 

– אופטימיזציה של תהליכים: ככל שהעסק גדל, חשוב לייעל תהליכים ולהטמיע מערכות ניהול מתקדמות.

 

– פיתוח מנהיגות: השקיעו בפיתוח המנהלים שלכם כדי לתמוך בצמיחה המהירה.

 

לפי נתוני הלמ"ס, כ-5% מהעסקים הקטנים בישראל צומחים לעסקים בינוניים תוך 5 שנים. התמקדו בחדשנות מתמדת ושיפור השירות ללקוחות כדי להבטיח צמיחה לטווח ארוך.

 

דוגמה: חברת "סייבר-שילד", שהתחילה כסטארט-אפ קטן בתחום אבטחת הסייבר, צמחה תוך 3 שנים לחברה בינלאומית עם 200 עובדים. הם השיגו זאת על ידי:

 

1. פיתוח מוצרים נוספים המשלימים את הפתרון המקורי שלהם.
2. פתיחת משרדים בניו יורק ולונדון לתמיכה בהתרחבות הבינלאומית.
3. רכישת סטארט-אפ קטן בתחום הבינה המלאכותית לשיפור הטכנולוגיה שלהם.
4. גיוס של 50 מיליון דולר בסבב B לתמיכה בצמיחה המהירה.

1. תחרות עזה: השוק הישראלי קטן יחסית ותחרותי מאוד. התמקדו בייחודיות שלכם ובבידול מהמתחרים.
2. מציאת עובדים מוכשרים: ישראל ידועה במחסור בכוח אדם מיומן, במיוחד בתחומי ההייטק. שקלו תוכניות הכשרה פנימיות או שיתופי פעולה עם מוסדות חינוך.
3. רגולציה: הסביבה הרגולטורית בישראל יכולה להיות מורכבת. היעזרו ביועצים משפטיים ורואי חשבון מנוסים.
4. גישה להון: למרות שישראל היא מוקד לקרנות הון סיכון, עסקים קטנים רבים מתקשים לגייס הון. חפשו מקורות מימון מגוונים, כולל קרנות ממשלתיות ומימון המונים.
5. איזון בין השוק המקומי לבינלאומי: רבים מהסטארט-אפים הישראליים מתמקדים בשווקים בינלאומיים מההתחלה, לעתים על חשבון השוק המקומי. מצאו את האיזון הנכון עבורכם.

1. נטוורקינג: בישראל, קשרים אישיים הם קריטיים. השתתפו באירועי תעשייה, כנסים ומפגשי נטוורקינג.
2. גמישות: השוק הישראלי דינמי מאוד. היו מוכנים להסתגל ולשנות כיוון במהירות אם נדרש.
3. חדשנות מתמדת: אל תנוחו על זרי הדפנה. המשיכו לחדש ולשפר את המוצר או השירות שלכם.
4. בניית צוות חזק: השקיעו בגיוס ופיתוח של צוות מוכשר ומסור.
5. תרבות ארגונית: פתחו תרבות ארגונית חזקה שתתמוך בחזון ובערכים של העסק שלכם.
6. מיקוד בלקוח: הקשיבו ללקוחות שלכם והתאימו את המוצר או השירות לצורכיהם המשתנים.
7. ניהול פיננסי קפדני: נהלו את התזרים המזומנים שלכם בקפידה ותכננו לטווח ארוך.
8. שיתופי פעולה: חפשו הזדמנויות לשיתופי פעולה עם חברות אחרות, מוסדות אקדמיים או גופים ממשלתיים.
9. מדידה ואנליטיקה: השתמשו בכלי אנליטיקה כדי לעקוב אחר הביצועים שלכם ולקבל החלטות מבוססות נתונים.
10. אחריות חברתית: שקלו כיצד העסק שלכם יכול לתרום לקהילה ולחברה הישראלית.

הקמת עסק חדש בישראל היא משימה מאתגרת, אך גם מרגשת ובעלת פוטנציאל רב. השוק הישראלי, המאופיין בחדשנות, יזמות ודינמיות, מציע הזדמנויות רבות ליזמים בעלי חזון וכישורים מתאימים.

 

12 השלבים שתיארנו במאמר זה מספקים מפת דרכים מקיפה להקמת עסק מצליח בישראל. מהערכה עצמית ועד לצמיחה והתרחבות, כל שלב הוא קריטי בבניית יסודות איתנים לעסק שלכם.

 

זכרו כי הצלחה בעולם העסקי דורשת סבלנות, התמדה וגמישות. היו מוכנים ללמוד מטעויות, להסתגל לשינויים בשוק ולהמשיך לחדש ולהתפתח. עם הגישה הנכונה, תכנון קפדני ועבודה קשה, גם אתם יכולים להצטרף לשורה הארוכה של סיפורי הצלחה עסקיים בישראל.

 

אנו מאחלים לכם הצלחה רבה בדרככם היזמית!